#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הג&#x27; חילוקים בקושר 1) לפי הרי&quot;ף ורמב&quot;ם 2) לפי רש&quot;י והרא&quot;ש?"	1) בקשר של קיימא [לזמן ארוך (ביה&quot;ל ד&quot;ה שאינו)] ומעשה אומן חייב, בקשר שאינו של קיימא או מעשה הדיוט פטור אבל אסור, בקשר שאינו של קיימא ומעשה הדיוט מותר 2) בקשר של קיימא [לזמן ארוך] חייב, בקשר לזמן קצר פטור אבל אסור, לקשר שאין בו קיום כלל מותר (מ&quot;ב)	סימן שיז סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעורים 1) לזמן ארוך [דהוי דאורייתא לפי רש&quot;י והרא&quot;ש, ואם הוא גם קשר של אומן אסור מדאורייתא לפי הרי&quot;ף ורמב&quot;ם] 2) לזמן קצר [דפחות מזה מותר ואחר מזה אסור מדרבנן]?	"1) י&quot;א שמונה ימים (מהר&quot;י אבוהב בשם רבינו פרץ), וי&quot;א חודש אחד (ב&quot;י בדעת רש&quot;י), וי&quot;א ששה חדשים (רבינו ירוחם) וי&quot;א לעולם ממש (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) 2) י&quot;א יום אחד (כל בו והגהות מיימוניות בשם מהר&quot;ם מרוטנבורק), וי&quot;א שלשה ימים (רבינו ירוחם), וי&quot;א שבעה ימים (ב&quot;י בדעת הטור ומרדכי) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) ביאר דעת הטור דהוא נקט מילתא דפסיקא ליה לכו&quot;ע, לעולם בודאי יש בו חיוב חטאת, ז&#x27; ימים בודאי פטור אבל אסור, תוך יום אחד בודאי מותר]"	סימן שיז סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה מצינו קושר ומתיר במשכן?	"בירושלמי איתא מתופרי היריעות, אבל הבבלי לא ניחא לה בכך ופי&#x27; ברשתי החלזון (גמ&#x27; שבת ע&quot;ד ע&quot;ב, ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)"	סימן שיז סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין קושר ותופר?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ח) דקושר ראוי להתירו ולהחזירו לקדמותו משא&quot;כ תופר ומדבק כשרוצה להשיבם לקדמותם בהכרח יקלקלם ויקרעם, וכעין זה באג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; פ&quot;ד) דתופר לעשותם גוף אחד, וכן נקט הקובץ הלכות {ונראה לפרש יותר דקושר הוא על החוט וכיון דעבידי להתירו אינו חיבור יפה וכדמבואר ברבינו ירוחם בסמוך (סעי&#x27; ג&#x27;), משא&quot;כ תופר קאי על השני בגדים שמתחברים יפה, ויתכן דאם אינם מתחברים יפה אינו תופר} [והקשה השבט הלוי (ח&quot;ג סי&#x27; נ&quot;א) א&quot;כ למה חייב בג&#x27; תפירות, ותי&#x27; הקובץ הלכות (פל&quot;ו הע&#x27; א&#x27;) דזהו התחלת תפירה גמורה (בני אברהם פ&quot;ב הע&#x27; 18)]"	סימן שיז סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה קשר 1) יש עליו חיוב חטאת 2) פטור אבל אסור 3) מותר?	1) השו&quot;ע פסק כהרי&quot;ף ורמב&quot;ם דחייב בקשר של קיימא וגם מעשה אומן, הרמ&quot;א הביא שיטת רש&quot;י ורא&quot;ש דחייב בקשר של קיימא לחוד 2) לפי השו&quot;ע פטור אם חסר אחד משני תנאים אלו, לפי הרמ&quot;א פטור אם הוא לזמן קצר 3) לפי השו&quot;ע מותר אם חסר השני תנאים, לפי הרמ&quot;א מותר אם אינו של קיימא כלל	סימן שיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו קשר של אומן?	"כתב הרמ&quot;א שאין אנו בקיאים איזה מקרי קשר של אומן, אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דצריך להיות מהודק היטב (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד), ומיהו מבואר בביה&quot;ל (ד&quot;ה הקושר וד&quot;ה וקשר) ומ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) דא&quot;צ מהודק וחזק ממש אלא סגי במה שאינו ניתר מעצמו במשך הזמן [והרא&quot;ש ס&quot;ל דחייב אפי&#x27; בקשר של הדיוט אע&quot;פ שניתר מעצמו במשך הזמן מ&quot;מ מצוי הוא שעושה אותו באופן שלא יתיר מעצמו] , ואע&quot;פ שיכול להתירו באחת מידיו [דלא כשבלי הלקט דס&quot;ל דפטור אם יכול להתירו באחת מידיו, והשיג עליו הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) הרי זהו שיטת ר&quot;מ, ועי&#x27; במחז&quot;א (ח&quot;א סי&#x27; מ&quot;ח) דהביא תירוץ מקרבן נתנאל דמודו החכמים דאם הוא רפוי ויכול להתירו באחד מידיו שהוא מותר], ועי&#x27; ערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;), וכן מבואר בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) דאפי&#x27; קשר שאינו חזק כ&quot;כ ויכול להתירו באחד מידיו אפ&quot;ה יכול להיות איסור דאורייתא {ונמצאת דכל קשר חזק שאינו ניתר מאליו יש עליו חשש קשר של אומן [ונראה דאם ניתר לאחר זמן מרובה עדיין מקרי קשר של אומן דהרי ראינו שקשרי ציצית מתירים לאחר זמן ואפ&quot;ה מקרי מהודק וקשר של אומן], ועפי&quot;ז שמעתי לבאר הא דאמרינן דעניבה ע&quot;ג קשר אינו קשר של אומן היינו מפני שאתי לינתק מאליו}"	סימן שיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי הוא הקובע לקשר של קיימא?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) מחדש דתלוי על הקושר, והשיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה הקושר) ע&quot;פ הבית מאיר דתלוי בדרכו של עולם, ובזה מיושב קושיית הפמ&quot;ג למה אינו יכול לעשות ציצית בשבת, וגם מיושב קושיית רע&quot;א למה אינו יכול לקשור הנימא במקדש בשבת, ופשוט ליה דאסור מדרבנן [דראינו דגזרו שלא לקשור חבל דגרדי אטו חבל דעלמא אע&quot;פ שדעתו להתיר החבל] אבל מצדד דאסור אפי&#x27; מדאורייתא אם דרכו בכך {והא דאמרינן דסנדל דנפקי בי תרי מותר (שבת קי&quot;ב ע&quot;א) אע&quot;פ שאין זה דרכו של עולם, י&quot;ל דכיון שהיו רגילין לעשות הכי (וכמ&quot;ש רש&quot;י ד&quot;ה אי הכי) לא אזלינן בתר מנהג העולם א&quot;נ זהו דרך העולם לבי תרי [וכן מדויק קצת בלשון הביה&quot;ל &quot;דלאנשים כאלו אין דרך של הקשר הזה להתקיים&quot;]}, וכן מצד שני אם עשוי להתירו מיד מותר אפי&#x27; כשהוא מהודק ואינו יכול להתירו באחת מידיו [בקשר של הדיוט], אמנם אזלינן בתר דעת הקושר לחומרא וכמו שמצינו לקמן (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) בפרה דאין דרכו להניחו שם אבל אם דעתו להניחו שם אסור [ומה שמביאין ראיה מת&quot;ח שדרכן להתיר מנעליהם רק משבת לשבת ולפיכך אסור, דחה ר&quot;י באק דזהו דרכן של ת&quot;ח] (עי&#x27; אז נדברו ח&quot;י ס&quot;ס ט&quot;ו, פסק&quot;ת הע&#x27; 35)"	סימן שיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא אכפית ליה להתירו?	"מרש&quot;י (סוכה ל&quot;ג ע&quot;ב) משמע דנחשב קשר של קיימא, ומהרי&quot;ל דיסקין (קו&quot;א סי&#x27; ה&#x27; אות ל&quot;ה) רצה להביא ראיה מלשון של זהורית שקשרו בין שני קרניו (יומא ס&quot;ז ע&quot;א), אבל יש לדחות דלא היה קשר ממש אלא עניבה וכדומה (טל תורה עמ&#x27; י&quot;ג), ונראה דלמ&quot;ד דבעי לעולם ממש בודאי מקרי קשר של קיימא דהרי חייב ברצועה של גמלים אע&quot;פ שהגמל אינו חי לעולם, ועי&#x27; בפסק&quot;ת (הע&#x27; 126) ובני אברהם (פי&quot;ד הע&#x27; 10)"	סימן שיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו דוגמות לקשרים של קיימא?	"1) קשר הגמלים - שקושרים טבעת של רצועה בחוטם הגמלים (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)&lt;br&gt;2) קשר הספנים - שקושרים טבעת של רצועה בראש הספינה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)&lt;br&gt;3) קשרי מנעלים וסנדלים של הרצענים [ואינו בזמנינו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;א)]"	סימן שיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדר של יום אחד דמותר לכו&quot;ע?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דתלוי בכ&quot;ד שעות מעת לעת (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) {ויש להסתפק אם ז&#x27; ימים נמי תלוי במעת לעת, והגר&quot;א הביא מקור לשיעור ז&#x27; ימי ממרדכי דפי&#x27; מנעל דרבנן דהיו נועלים ביום השבת וחולצין בליל שבת, ש&quot;מ דאסור אפי&#x27; אם אינו מעת לעת}"	סימן שיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה קשר מותר 1) להתיר 2) לנתק?	"1) כל קשר שמותר לקשור מותר להתיר (רמ&quot;א), והרא&quot;ש ס&quot;ל דאינו חייב על מתיר אלא ע&quot;מ לקשור, ותוס&#x27; (שבת ע&quot;ג ע&quot;א) מסתפקים בדבר זה ומביאין שיש בזה מח&#x27; רש&quot;י ור&quot;ח, והביה&quot;ל (ד&quot;ה דינו) הביא מרש&quot;י ועוד ראשונים שסוברים דא&quot;צ ע&quot;מ לקשור, והקשה הביה&quot;ל על הרא&quot;ש דאפי&#x27; אי אמרת דצריך להיות ע&quot;מ לקשור הרי ראינו בקורע דחייב כשהוא ע&quot;מ לתקן אע&quot;פ שאינו ע&quot;מ לתפור, וה&quot;נ יהא חייב על מתיר כל זמן שהוא תיקון, ועוד הקשה על הרא&quot;ש מגמ&#x27; שבת (קי&quot;ב) דהו&quot;ל לחלק במנעל בין ע&quot;מ לקשור לשלא ע&quot;מ לקשור, אלא מסיק הביה&quot;ל דלא כהרא&quot;ש וא&quot;צ ע&quot;מ לקשור 2) כל קשר שמותר להתיר מותר לנתק אם הוא לצורך, אבל לא יעשה כן בפני עם הארץ שלא יבא להקל יותר (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) {ונראה דר&quot;ל לנתק הקשר, אבל פשוט דמותר לנתק החוט וכמ&quot;ש הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; שי&quot;ד סעי&#x27; י&#x27;) והיינו מצד קורע על החוט, אמנם עדיין יכול להיות אסור מצד קורע על חיבור הבגדים, וכן כשהוא רוצה להגיע בתוכו מותר לנתק ולהתיר כל קשר כדמבואר שם, וזה מותר אפי&#x27; בפני עם הארץ (פסק&quot;ת אות ג&#x27;)}"	סימן שיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקשור לצורך מצוה?	"כתבו הטור ושו&quot;ע דמותר לקשור קשר דרבנן [של אומן שאינו של קיימא, והוסיף הערול&quot;נ (סוכה ל&quot;ג ע&quot;ב) דה&quot;ה של קיימא שאינו מעשה אומן] לצורך מצוה [ודוקא כשא&quot;א בענין אחר (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)], אכן כתב הבית מאיר דזהו שיטת רמב&quot;ם וטור, אבל רש&quot;י ותוס&#x27; והרע&quot;ב ס&quot;ל דאסור לעשות קשר דרבנן אפי&#x27; במקום מצוה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) {ואפשר דיש מקום להקל בקשר של אומן בפחות מיום אחד, דממ&quot;נ מותר}"	סימן שיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקשר ע&quot;ג קשר?	"כתב הרמ&quot;א דכיון דאין אנו בקיאים מהו קשר של אומן יש לחוש לכל קשר, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;, ע&quot;פ הלבושי שרד) דהיינו כשהוא מהודק (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [דאינו ניתק מאליו], וע&quot;ע בשע&quot;ת (ס&quot;ק ג.) דהיו נוהגין להקל בחגורה לקשור קשר ע&quot;ג קשר, ועי&#x27; במחזה אליהו (ח&quot;א סי&#x27; מ&quot;ז) דהשע&quot;ת מיירי כשהוא רפוי"	סימן שיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום צער?	"כתב הרמ&quot;א שמותר להתיר קשר שאסור מדרבנן, וביאר הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) דלא גזרו על שבות במקום צער וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; שט&quot;ז סעי&#x27; ט&#x27;) בעקיצת פרעוש, ומשמע דמותר להתיר כל קשר שאסור מדרבנן, וכן מבואר מכנסת הגדולה וספר הזכרונות (מובא במג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;) [דלא כקצות השלחן (סי&#x27; קכ&quot;ג בדה&quot;ש ס&quot;ק ה&#x27;) דס&quot;ל דהרמ&quot;א מיירי דוקא בקשר ע&quot;ג קשר, אמנם הפרישה (ס&quot;ק ג&#x27;) משמע דהרמ&quot;א לא הקיל אלא מפני שאין אנו בקיאים מהו קשר של אומן], והמג&quot;א (שם) הביא מספר הזכרונות שחולק על הרמ&quot;א דס&quot;ל דחז&quot;ל לא הקילו על כל שבותים במקום צער {ולהלכה, המ&quot;ב אינו מביא הספר הזכרונות}"	סימן שיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקשר אחד?	"בשני חוטין אינו כלום, בראש חוט אחד [או חבל אחד (ביה&quot;ל ד&quot;ה בראש)] הוי מהודק ואסור כמו שני קשרים (רמ&quot;א) [ועי&#x27; מש&quot;כ להלן בסעי&#x27; ה&#x27;]"	סימן שיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדק הקשר עליון של ציציותיו?	"יש בזה חשש חיוב חטאת (קצות השלחן סי&#x27; קכ&quot;ג בדה&quot;ש ס&quot;ק ד&#x27;), ואפי&#x27; להחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) דס&quot;ל דקשר ע&quot;ג קשר הוי חומרא בעלמא מודה בציצית דנחשבת כמעשה אומן {ומכאן משמע דקשר רפוי מאד אין עליו שם קשר, וצ&quot;ב הגדר, ואולי תלוי בהפסק אויר}"	סימן שיז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשמט הרצועה מהבגד?	"כתב הרמב&quot;ם דמותר להחזירו ובלבד שלא יקשור [קשר בראש הרצועה דהוי קשר של קיימא (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)], אבל תוס&#x27; (שבת מ&quot;ח ע&quot;א) משמע דכל זמן שיש חשש שמא יקשור אסור דומיא דחזרת דלתי שידה ותיבה ומגדל דגזרינן שמא יתקע אם דרכו להיות תקוע, והרמ&quot;א (ע&quot;פ הביה&quot;ל ד&quot;ה ודוקא) חידש פשט אחר בתוס&#x27; וס&quot;ל דאם הנקב רחב דלית ביה טירחא תו לא חיישינן שמא יקשור, ויש מקור לפשט זה בהגהות מרדכי (ביה&quot;ל שם). להלכה, השו&quot;ע פסק כהרמב&quot;ם דמותר אם אינו קושר, והרמ&quot;א מקיל אם יוכל להחזירו בלא טורח, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) ועוד אחרונים ס&quot;ל כפשטות התוס&#x27; והרא&quot;ש דאסור כל זמן שרגילין לקשור, ואפי&#x27; בנקב רחב, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ודוקא) [אבל דוקא אם דרכו לקשור קשר דאורייתא ולא קשר דרבנן (שש&quot;כ פט&quot;ז הע&#x27; נ&quot;ט), אבל לכאורה דבר זה תלוי במח&#x27; בין הטור ומהר&quot;ם מרוטנבארג לעיל (סי&#x27; שי&quot;ג סעי&#x27; ו&#x27;) אם גזרינן רפוי אטו מהודק (ר&quot;י באק)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) מציע דאפשר דההגהות מרדכי אינו חולק על תוס&#x27; והרא&quot;ש דהוא מיירי בדבר שאין דרכו לקשור וכשאינו טרחא אין חשש שמא יקשור, ומסיים דאפי&#x27; אי אמרת דהתוס&#x27; והרא&quot;ש פליגי על ההגהות מרדכי [דס&quot;ל דמותר בנקב רחב אפי&#x27; אם דרכו לקשור] מ&quot;מ הוא דין דרבנן ואזלינן לקולא"	סימן שיז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הנקב צר?	"כתבו תוס&#x27; (שבת מ&quot;ח ע&quot;א) דאסור להחזירו משום טורח (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), ואם צריך מחט נחשב טירחא (כה&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;ט)"	סימן שיז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) במנעל חדש 2) רצועה חדשה?	"1) אסור משום תיקון מנא (תוס&#x27; שבת מ&quot;ח ע&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) {ונראה לפרש דאע&quot;פ שהוא רפוי אסור משום מכה בפטיש במנעל חדש}, ואם הוא באופן שבודאי לא יבטלו שם [כגון צבע שונה או אינו מכניסה בכל הנקבים] מותר (קצות השלחן (סי&#x27; קמ&quot;ו בדה&quot;ש ס&quot;ק ג&#x27;) 2) ג&quot;כ אסור משום תיקון מנא (א&quot;ר, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), והוסיף השלחן שלמה דהיינו רצועה חדשה למנעל זה אע&quot;פ שהיה כבר במנעל אחר (וכן מדויק במ&quot;ב לקמן סי&#x27; ש&quot;מ ס&quot;ק ל&quot;ב), אכן, הקצות השלחן (סי&#x27; קמ&quot;ו בדה&quot;ש ס&quot;ק ג&#x27;) הביא ראיה ממג&quot;א לעיל (סי&#x27; ש&quot;ח ס&quot;ק כ&quot;ט) דמותר דכתב דאסור ליתן חוט ומשיחה במנעלו מפני שהוא קשר של קיימא ולא משום תיקון מנא על המנעל {אבל מה שהביא תורת שבת ראיה מהיתר ליתן קנה חלול בתוך החבית (שו&quot;ע סי&#x27; שי&quot;ד סעי&#x27; ה&#x27;) אינו מוכח דהתם אינו מבטלו שם}"	סימן שיז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להכניס אבנט לתוך המכנסיים?	"כתב הב&quot;י דמותר אפי&#x27; בבגד חדש דאינו מבטלו שם אלא עשוי להכניס ולהוציא [אבל משיחה אסור מפני שהוא מבטלו שם] (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), אבל אבנט המיוחדת לה ומשארה שם לעולם אסור אם הוא בגד חדש (שש&quot;כ פט&quot;ו הע&#x27; ר&quot;ו) {ומכאן הוכיח ר&quot;א קרופניק אע&quot;פ שיש עליו שם מעיל אפי&#x27; בלא אבנט וראוי להשתמש בה מ&quot;מ עדיין אינו נגמר עד שמכניס האבנט לתוכו ומש&quot;ה מקרי מכה בפטיש, ה&quot;ה בפקק על בקבוק אפי&#x27; אי אמרת דראוי להשתמש בה קודם לכן מ&quot;מ אינו עומד להשתמש בה כזה ולהכי מקרי מכה בפטיש, וכן מוכח מצר כלי בציורים וכדומה דמקרי מכה בפטיש אע&quot;פ שראוי להשתמש בה קודם לכן, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; ש&quot;מ סעי&#x27; ו&#x27;) דכל זה מיירי כשלא נגמר כבר פעם אחת אבל אם כבר נגמר אלא שנתקלקלה אח&quot;כ אז מותר לתקנו כל זמן שהוא ראוי לשימושו הראשון, ולפעמים אפי&#x27; אם אינו ראוי מותר אם הוא תיקון קל}"	סימן שיז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפתוח בית הצואר בשבת?	"מותר להתיר הקשר של הכובסים דזה אינו קשר של קיימא אבל אסור לפתוח הבית הצואר מחדש דזהו מכה בפטיש (רש&quot;י) [וכתב הב&quot;י דאינו חייב משום קורע דאינו ע&quot;מ לתפור (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;), והביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; ש&quot;מ סעי&#x27; י&quot;ד) כתב טעם אחר דאינו חייב משום קורע דהפתיחה גופה הוי תיקון], והרמב&quot;ם סותם דחייב ומצי למימר דס&quot;ל דחייב משום קורע (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;א)"	סימן שיז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקשר או תפירה שעשה האומן?	"הרבינו ירוחם כתב דהאיסור לפתוח בית הצואר לאו דוקא כשהוא פותחו לכתחילה אלא אפי&#x27; אם היה פתוח וקשרו בחוטין או תפרו יש איסור לפתחו משום מכה בפטיש, ומציין לתוס&#x27;, וזהו שיטת ר&quot;ת שמובא בריטב&quot;א במכות (ג&#x27; ע&quot;ב) דכתב דאפי&#x27; אם כבר נפתח בחול אלא שסגרו ע&quot;י תפירת חוט או בגד כדרך שעושין הכובסין או נשים בספרד חייב משום מכה בפטיש, ופריך מאי שנא ממגופת חבית, ומשני בית הצואר הוי חיבור גמור לענין כלאים ולכל דבר משא&quot;כ מגופת חבית אינו חיבור וכפתוחה ועומדת היא ולהכי שרי לכתחילה, ומכאן מבואר דאין חילוק בין אם תפרו קודם גמר מלאכה או אחר גמר מלאכה אלא תלוי אם הוא חיבור גמור או לא, ונראה לפרש דאם נתחבר ע&quot;י קשר ויכול להתיר הקשר אין זה חיבור גמור משא&quot;כ אם א&quot;א להתירו אלא צריך לנתק החוט א&quot;כ הרי זה כאילו תפרו וזהו חיבור גמור [אלא שאינו עובר על קורע מפני שהוא מעשה של תיקון כלי וכמ&quot;ש הביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; ש&quot;מ)], וזהו המשך הרמ&quot;א דזה תלוי אם תפירה שאינה מתקיימת מקרי תפירה דאם יש עליו שם תפירה אז יש עליו איסור קורע, וכשהוא בציור של מכה בפטיש יהיה עליו שם מכה בפטיש אבל למ&quot;ד דאין עליו שם תופר וא&quot;כ אינו חיבור גמור ואין עליו משום מכה בפטיש, והנה, הב&quot;ח הביא ממהרש&quot;ל (בהגהות על הטור) דהיכא דאינו יכול להתיר הקשר מותר לנתק הקשר לכו&quot;ע, דאפי&#x27; למאן דמחמיר בתפירה שאינה מתקיימת מודה בקשר שאינו מתקיים דאין בו איסור כלל וכמו שמותר להתירו כך מותר לנתקו היכא דאינו יכול להתירו [ומ&quot;מ מסיים דאין להקל בפני עם הארץ], וכ&quot;כ היש&quot;ש (ביצה פ&quot;ד סי&#x27; ט&#x27;), ונראה לפרש דכיון דהקשר אינו קשר של קיימא מותר להתירו או להשחיתו בכל אופן שיכול, אבל לנתק החוטין זהו נדון מצד החיבור בין השני בגדים ויש בזה איסור קורע וממילא מכה בפטיש, ונמצאת דאומן שעשה קשר ואין כוונתו להתירו אלא לחתוך החוטין, א&quot;כ הקשר הוא קשר של קיימא ויש כאן גם תפירה ואיסור קורע, וזהו המח&#x27; ראשונים אם יש בזה תופר שאינה מתקיימת, אבל לגבי הקשרים שנעשו ממילא א&quot;כ הם עשויין להתיר או להשחיתם וא&quot;כ ליכא איסור לנתקן לכו&quot;ע [וזהו דלא כביאורו של המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ג) שחילק בין קודם גמר מלאכה לאחר גמר מלאכה, וצ&quot;ע], וכיון דליכא איסור להתיר או לנתק הקשר ממילא ליכא איסור קורע ומכה בפטיש דאינו חיבור יפה, ועל זה מסיים המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דאם אינו רגיל להתיר הקשר של כתונת אלא משבת לשבת הוי קשר של קיימא ואסור לנתקן [ויש לעיין אם שייך בזה גם איסור מכה בפטיש]"	סימן שיז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתוית שמצויין בבגדים?	"{נראה דאין שייך עליהם איסור קושר ומתיר דאינם עשוים לקשור ולהתיר, ולגבי איסור תופר וקורע הרי אינם עשויין להתקיים ולפי שיטה זו מותר, וממילא לית ביה נמי משום מכה בפטיש, ונראה דאפי&#x27; לדעת המחמירים יתכן דלא שייך תופר וקורע אלא כשהם נוגעים וכדומה משא&quot;כ בתוית שאינו מחובר כלל להבגד לא שייך בהם קורע כלל, וכן מבואר לקמן (סי&#x27; ש&quot;מ סעי&#x27; ו&#x27;), אולם מצוי בגרביים שהם מחברים אותם יחדו ע&quot;י חוט, ועל זה יתכן דלפי המחמירים יהא בו איסור קורע וממילא מכה בפטיש. לגבי איסור הוצאה אם אינו מסירן, פשוט דאם אינו מקפיד עליהם כגון שהם מכוסים בודאי ליכא איסור דאין בהם שום חשיבות, אבל אם הם במקום גלוי ויש עליו הקפדה נראה דהוי כמו ירדו עליהם גשמים דמבואר בפוסקים לקמן (סי&#x27; שכ&quot;ו סעי&#x27; ז&#x27;) דיש היתר כשהוא כלאחר יד ודבר מועט וגם א&quot;א בענין אחר, ומסתבר דהחוט הוי דבר שאינו חשוב אפי&#x27; אם הוא ארוך קצת דאין דרך בני אדם להצניעו, אבל עדיין יש להסתפק אם נחשב כא&quot;א בענין אחר דהיה אפשר לו להסירו מבעוד יום או יש לו בגד אחר ללבוש, ועל כן נראה דעדיף יותר להסירו שלא בפני עם הארץ}"	סימן שיז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה קשר של אומן מותר להתיר?	"הלבוש ס&quot;ל דלעולם מקרי אינו קשר של קיימא דאינו עשוי להתקיים אלא עד שיקחנו לביתו, אכן הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) ס&quot;ל דצריך להיות עשוי להתיר באותו יום (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א), ותמה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ב) על הט&quot;ז א&quot;כ מאי רבותיה, וגם הלשון אינו משמע כן אלא פירש כהלבוש, וכן פסק רשז&quot;א (שש&quot;כ פ&quot;ט הע&#x27; נ&quot;ה) {וצ&quot;ל דאינו קשר של אומן אלא קשר של הדיוט, וצ&quot;ע}"	סימן שיז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רגיל להתיר הקשר בכתונת רק משבת לשבת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דאסור דאז היה עשוי להתקיים לזמן קצר [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;ד) דהיינו דוקא כשהוא מקפיד שלא להתירן אבל כשאינו מקפיד אלא שלפעמים הוא מתירן בכל לילה ולפעמים אינו מתירן מותר להתירן בשבת], אבל כתב החיי&quot;א דזהו דוקא כשקשר בכוונה אבל אם דעתו היתה לעשות עניבה ונקשר שלא בכוונה הוי כקשר שעשוי להתיר בכל יום ומותר להתירו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) {וצ&quot;ל דמיירי בקשר שאינו מהודק דאילו מיירי בקשר מהודק יש עליו חשש קשר של אומן ויהא אסור, וצ&quot;ע}"	סימן שיז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אסור לעשות בפני עם הארץ?	"כתב הב&quot;י דיש מח&#x27; אם מקילינן בקורע ותופר כשאינו עשויה להתקיים, ולפיכך מסיים הב&quot;י דאין להתיר בפני עם הארץ, וכ&quot;כ הרמ&quot;א {ומשמע דזהו העיקר הלכה דמותר לקרוע כשאינה עשויה לקיום שלא בפני עם הארץ}, וכן הביא המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) בשם היש&quot;ש כשמקיל לנתק הקשרים בכתונת שנתקשרו דס&quot;ל דמותר לכו&quot;ע ואפ&quot;ה כתב דאין להקל בפני עם הארץ, ועי&#x27; בספר בני אברהם (מילואים סי&#x27; ג&#x27;) דכפשוטו תפירה שאינה מתקיימת אינה תלויה ביום אחד וז&#x27; ימים אלא אפי&#x27; יותר מזה מקרי תפירה שאינה מתקיימת [אבל הביא ראבי&quot;ה דתלוי בדיני קושר], ועוד כתב הבני אברהם (שם) דזהו רק כשרצו שיהיה כגוף אחד אבל אם אינה גוף אחד ליכא איסור תופר כלל וכמ&quot;ש לעיל (בהקדמה) וכן לקמן (סי&#x27; ש&quot;מ)"	סימן שיז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתיר או לקשור ע&quot;י עכו&quot;ם?	"כל קשר שאינו לתמידות אלא לזמן קצר אפי&#x27; כשהוא מהודק מותר ע&quot;י עכו&quot;ם לצורך הרבה דהוי שבות דשבות (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה)"	סימן שיז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקשור לדלי 1) משיחה ואבנט 2) חבל דעלמא 3) חבל של גרדי?	"1) כן [בין כשקושר הדלי להבאר בין כשנפסק החבל שעל הדלי גופה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)], מפני שהם חשובים ואינו מבטלם להדלי [ופשוט דמיירי כשאינו קשר של קיימא] (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז) 2) לא מפני שהוא מבטלו שם והוי קשר של קיימא {אבל אינו מכה בפטיש דאינו נעשה אחד עם הדלי}, ולא מהני המחשבה לקשרו רק לפי שעה וכמ&quot;ש הביה&quot;ל בתחילת הסימן דאזלינן בתר רוב העולם (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז) 3) לרבנן גזרינן חבל דגרדי אטו חבל דעלמא, לר&#x27; יהודה לא גזרינן, והקשו תוס&#x27; מפרה דמותר לקשור בחבל דגרדי ולא בחבל דעלמא, ותרצו דקיי&quot;ל כר&#x27; יהודה דלא גזרינן א&quot;נ מודו הרבנן בפרה דלא שכיח לקשור בו בחבל דעלמא ולהכי לא גזרו, להלכה, הרמב&quot;ם ורבינו ירוחם פסקו כרבנן ותירוץ שני דתוס&#x27; ובדלי גזרינן, וכן פסק השו&quot;ע, אבל הטור פסק כר&#x27; יהודה וכתירוץ ראשון דתוס&#x27; ואפי&#x27; בדלי מותר בחבל דגרדי, והא&quot;ר הוסיף דגם הספר התרומה ס&quot;ל כר&#x27; יהודה אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) לא מצא שם מאומה {ולהלכה, קיי&quot;ל כהרמב&quot;ם ושו&quot;ע דגזרינן}"	סימן שיז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדליים שלנו שאינם קבועים בבור?	"הכל מותר מפני שאינו עשוי לעמוד שם לזמן מרובה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד), וזהו הלשון של הרבה ראשונים כדמבואר בב&quot;י, ומכאן מדייק הביה&quot;ל (ד&quot;ה שאינם) דהעיקר הוא השיטה דס&quot;ל דתלוי בז&#x27; ימים ולא ביום אחד, ולהכי במקום צורך יש להקל {וכל זה מיירי כשיודע שאינו קשר של אומן שאינו מהודק}"	סימן שיז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בעניבה 2) בקשר אחד 3) בעניבה ע&quot;ג קשר 4) עניבה ע&quot;ג עניבה ע&quot;ג קשר?	"1) מותר לגמרי [ואפי&#x27; אם מהודק ודעתו להתקיים תמיד (ביה&quot;ל ד&quot;ה עניבה)], ואפי&#x27; עניבה ע&quot;ג עניבה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט), ולא גזרינן עניבה אטו קשירה (גמ&#x27; שבת קי&quot;ג ע&quot;א, ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ז) [וכללא דמילתא בקשרים, צריך ליזהר לעשות ע&quot;י עניבה דמותר בכל ענין (ערוה&quot;ש סעי&#x27; כ&quot;ט)] 2) מותר, לפי הגר&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו וס&quot;ק כ&quot;ד) משמע דאינו קשר כלל [ולפי&quot;ז מותר אפי&#x27; אם מתקיים], וכן הוא מפורש בגר&quot;ז (סעי&#x27; ג&#x27;), אבל משלטי הגיבורים משמע דההיתר הוא מפני שאינו מתקיים ולפיכך אסור לקשור עניבה על גבה, וכן מבואר מב&quot;י (סוף הסימן) בשם היראים דאפי&#x27; קשר אחד מקרי קשר של קיימא אם מתקיימת, וכן מבואר מב&quot;י (סי&#x27; תרנ&quot;א) בשם ראבי&quot;ה דקשר אחד שתוחב הראשים לתוך הכריכה הוי כקשר ע&quot;ג קשר [והבכורי יעקב (שם) ומ&quot;ב תמהו על הרמ&quot;א שהשמיט את הקשר], ולפי&quot;ז אסור לקשור shopping bag בקשר אחד באופן שמתקיים (הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א) {ונראה דזהו נמי כוונת הגר&quot;א דדוקא כשאינו מתקיים לא מקרי קשר, והגר&quot;ז דכתב אפי&#x27; אם מתקיים לעולם יש לדחות דמיירי כשהוא מניחו במקום מוצנע דאז בעצמותו אינו ראוי להתקיים אלא הוא שומרו אבל קשר חזק דראוי להתקיים בעצם מודה דאסור [וכן מוכח דהגר&quot;ז (הוספות סי&#x27; תרנ&quot;א, מובא בפסק&quot;ת הע&#x27; 108) כתב דאם מחזיק הקשר ראשון הוי כקשר ע&quot;ג קשר, אלא על כרחך כשכתב דקשר אחד מותר אפי&#x27; אם מתקיים לימים רבים היינו כשמניחו במקום מוצנע]} 3) הב&quot;י הביא ממרדכי דאסור לעשות עניבה ע&quot;ג קשר, אבל הרמ&quot;א הביא מאגור דנוהגין להקל, וכפשוטו ס&quot;ל דאינו קשר כלל וחולק על המרדכי [וכן מבואר בלבוש (מחז&quot;א ח&quot;א סי&#x27; מ&quot;ז), וכעין זה בגר&quot;א (אבה&quot;ע סי&#x27; קס&quot;ט ס&quot;ק צ&quot;ט) דכתב דעניבה ע&quot;ג קשר אינו קשר לענין שבת], אבל הט&quot;ז (ס&quot;ק ז&#x27;) ביאר כוונת הרמ&quot;א דהיינו דוקא כשעומד להתירו ביומיה וקמ&quot;ל דאין זה קשר אומן {ולפי&quot;ז יתכן דאפי&#x27; המרדכי מודה לזה}, וכ&quot;כ השלטי הגיבורים דמותר דוקא כשעשוי להתיר בו ביום (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט), וביאר האבני נזר (סי&#x27; קע&quot;ט) דקיי&quot;ל כרבנן דעניבה לאו כלום היא מ&quot;מ הוא מקיים הקשר {ונראה דעדיין הוי קשר של הדיוט דניתר ממילא לאחר זמן ועל כן מותר כשמכוין להתירו ביומיה} 4) השש&quot;כ ישנה (פט&quot;ו סעי&#x27; נ&quot;ג) כתב דאסור [ובחדשה התיר במקום צורך], אבל השיג עליו הארחות שבת (ח&quot;א פ&quot;י סעי&#x27; ט&quot;ו) הרי אינו מהודק ויכול להתירו ע&quot;י משיכת השרוך נעל {ונראה ליישב השש&quot;כ דהוי מהודק ע&quot;י השתי עניבות וממילא הוי חשש קשר של אומן}"	סימן שיז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגלילה לס&quot;ת?	"לכתחילה לא יעשה עניבה ע&quot;ג קשר, אבל בשעת הצורך יש להקל מפני שהוא לצורך מצוה וגם פחות מז&#x27; ימים (עי&#x27; שש&quot;כ פט&quot;ו הע&#x27; קע&quot;ח, ארחות שבת ח&quot;א פ&quot;י הע&#x27; מ&quot;ז)"	סימן שיז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות קשר במאכלי בהמה?	"הרמב&quot;ם ס&quot;ל דמותר דס&quot;ל דאינו עומד לקיום כיון דצריך להאכילו לבהמתו {ויתכן לפי&quot;ז דמותר לעשות קשר בשרוך נעל דאינו עומד לקיום כלל (ר&quot;י באק)} [והא דהביא ראיה (מגמ&#x27; סוף שבת) מגמי דמותר לעשות קשר דרבנן לדבר מצוה צ&quot;ל דמיירי בגמי יבש שאינו ראוי לבהמה], אבל רש&quot;י ס&quot;ל דאסור לעשות קשר אפי&#x27; ממאכלי בהמה [וס&quot;ל דלא קשרו קשר של קיימא כלל], והרמ&quot;א לקמן (סי&#x27; שכ&quot;ד סעי&#x27; ד&#x27;) מבואר כרש&quot;י (ביה&quot;ל ד&quot;ה עניבה), והחיי&quot;א משמע דס&quot;ל דטעם הרמב&quot;ם דמתיר מאכלי בהמה אינו משום דאינו עומד לקיום כלל אלא כיון שהוא לח סופו להתייבש וינתק אבל קש ועלין של לולבים דלא מינתק אסור (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) [ולפי&quot;ז אינו תלוי במאכל בהמה אלא אם הוא לח או יבש (שבט הלוי ח&quot;א סי&#x27; ק&quot;ה) {דר&quot;ל תלוי אם הקשר יתקיים לשבוע וכדומה}], ולמעשה פסק המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; שכ&quot;ד ס&quot;ק י&quot;ב) דאין להקל לעשות קשר ממאכלי בהמה דהרי לפי רש&quot;י בודאי אסור, ואפי&#x27; להרמב&quot;ם לפי החיי&quot;א אסור."	סימן שיז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקשירת תפרים בגופו של חולה?	"החוט שני (ח&quot;ב פל&quot;ד ס&quot;ק ב&#x27;) מצדד דהוא איסור דאורייתא מפני שהקשר מתקיים לעולם, ורק התפירה נמס"	סימן שיז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעניבה שעל הצואר?	"{נראה דאם אין בו שום קשר הוי עניבה גרידא ומותר, אבל אם יש בו קשר יתכן מאד דהוי מהודק והוי חשש קשר של אומן ואסור אפי&#x27; ליומיה, ויש שרוצים להקל ע&quot;פ האבני נזר (מלאכת קושר סי&#x27; כ&quot;ד אות ב&#x27;) דקשר בראש חוט אחד לא חשיב קשר כיון שאינו מחבר שום דבר, וצ&quot;ע}"	סימן שיז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקשור חבל בפני פרה?	"איתא בגמ&#x27; דמותר ולא חיישינן שיבטלו שם, ויש ב&#x27; לשונות ברש&quot;י אם מתירין לו לקשור שני חבלים או חבל אחד על השני צדדין, ולהלכה קיי&quot;ל דבשני האופנים מותר (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן שיז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם דעתו לבטל הקשר שם לעולם?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ז) דאסור (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) {ומכאן יש להוכיח דלפי הביה&quot;ל (ריש סימן) דס&quot;ל דאזלינן בתר מנהג העולם היינו דוקא לחומרא ולא לקולא}"	סימן שיז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקשור חבל 1) לפרה ולאיבוסו 2) רק לפרה או לאיבוסו?	"1) איתא בגמ&#x27; דאסור לקשור חבל דעלמא מפני שהוא מבטלו שם והוי קשר של קיימא [והרמב&quot;ם (וטור) ביאר מפני איסור מוקצה, אבל תי&#x27; המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ג) דמיירי בחבל שמוכן בביתו מבעוד יום], אבל מותר לקשור חבל דגרדי ולא גזרינן אטו חבל דעלמא דאפי&#x27; חבל דעלמא לא שכיח לעשות בו קשר של קיימא לפרה (תוס&#x27; בתירוץ שני, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) 2) מותר אפי&#x27; בחבל דעלמא [ומובא בטור סי&#x27; ש&quot;ה, ובזה הוסר תמיהת הב&quot;י למה אינו מובא בטור (ב&quot;ח, ט&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;)], וביאר הב&quot;י החילוק דכאן יש גילוי דעת דאינו אלא לפי שעה משא&quot;כ כשהוא קושרו בפרה ובאיבוס איכא למיחש שמא רוצה שתהיה שם לעולם, ותמה עליו הב&quot;ח דזה רחוק לומר שהוא רוצה שיהיה שם לעולם, אלא פי&#x27; הב&quot;ח דכשהוא קושר את שניהם מסתמא רוצה להניח אחד מהם לעולם משא&quot;כ כשאחד מהם כבר קשור מבעוד יום לא יקשור השני לעולם, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ד) רק הביא פירושו של הב&quot;ח"	סימן שיז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנאד שיש בו הרבה קשרים ולפעמים מניח הפה הגדול קשור ימים הרבה?	"כתב הב&quot;י בשם רבינו ירוחם דמותר [וביאר ר&quot;י באק דהוי ספק דרבנן לקולא], ואח&quot;כ הביא הכל בו בשם היראים דאם לפעמים מבטלו לעולם אסור [דהוי ספק דאורייתא {וצ&quot;ע למה סתם המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ד) דהוא איסור דרבנן, הרי לפי רש&quot;י דס&quot;ל דתלוי רק בזמן ולא בקשר של אומן למ&quot;ד ספק דאורייתא לחומרא מדאורייתא יהא אסור מדאורייתא}], וזהו טעם אחר למה אסור לקשור הרצועות להמכנסיים [מלבד הטעם המוזכר בטור לעיל בשם הבעל התרומה מפני שהוא קיים לשבוע] (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן שיז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן לולב וציצית בשבת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;, ע&quot;פ המחה&quot;ש) דלמ&quot;ד לולב צריך אגד אפי&#x27; אם עשאו מבעוד יום מ&quot;מ אסור להכניס ההדסים שם ביו&quot;ט משום תיקון מנא, וכן בציצית אפי&#x27; אם עשאו הקשר עליון מבעוד יום אסור לעשות הכריכות אח&quot;כ בשבת ולעונבם אח&quot;כ מפני תיקון מנא {ומה שמצדד אח&quot;כ דמותר לעשות הכריכות אח&quot;כ שהם מנהג בעלמא, צ&quot;ע דהרי קיי&quot;ל מדאורייתא צריך קשר וג&#x27; כריכות}"	סימן שיז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפותל חבלים?	"כתב הרמב&quot;ם דחייב משום קושר, ודוקא אם יכול לעמוד החבל בפתילתו בלא קשירה (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), ואינו עובר על שזירה וטוויה דזהו דוקא בחוטין דקין לעשיית בגדים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן שיז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-tie tags?	"רשז&quot;א וריש&quot;א מחמירים (ארחות שבת ח&quot;א פ&quot;י הע&#x27; נ&quot;א), והשבט הלוי (ח&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ה, ח&quot;י סי&#x27; ס&quot;א) מקיל מפני שיש כמה ראשונים שחולקים על הרמב&quot;ם, ואפי&#x27; להרמב&quot;ם כיון שעשוי לזמן קצר יהא מותר, ועוד עיקר כוונתו הוא לסגור את השקית ולא לעשות חבל, ויש עוד סברא דעשויה לפתוח ולסגור תמיד {אבל אינו פשוט שמותר לפותחו תוך כ&quot;ד שעות דאפשר הוא נחשב כקשר של אומן מפני שהוא מהודק}"	סימן שיז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-plastic cable ties?	{נראה דאינו שייך לקושר ומתיר מפני שאינו עשוי להתיר, אלא שיש לדון מצד תופר וקורע, ונראה דמצד עצמו אינו שייך לתופר וקורע אלא ששייך תופר וקורע על הבגדים שהוא מחבר אם נעשו אחת, ואם הוא מחבר קורות וכדומה יהא שייך לבונה וסותר אם הוא מהודק, ולמעשה צ&quot;ע}	סימן שיז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחיבור ע&quot;י safety pin?	כתב האג&quot;מ דאינו חיבור ואין בו חשש תופר	סימן שיז סעיף ז		
